באנסקה שטיאווניצה

עיר מכרות הזהב והכסף. עיר ציורית ומשומרת מימי הביניים. אתר מורשת עולמי של אונסק"ו בלב סלובקיה. העיר נמצאת מדרום להרי הטטרה הנמוכים ובסמוך לעיר היפה בנסקה ביסטריצה. 

ההיסטוריה של בנסקה שטיאווניצה

העיר בנסקה שטיאווניצה נמצאת במרכז סלובקיה, דרומית לעיר בנסקה ביסטריצה ולעיר זבולן. העיר נמצאת באזור שהיה בעבר לוע של הר געש. קריסתו על לוע הר הגעש יצרה שקע גדול מימדים ותוואי שטח מיוחד הידוע כהרי שטיאבניצה. האזור כולו עשיר במינרלים ומתכות יקרות.

בנסקה שטיאווניצה היא עיירת המכרות העתיקה ביותר בסלובקיה.

האזור העשיר במינרלים ומתכות היווה מוקד משיכה עבור מתיישבים שונים. התיעוד הקדום ביותר של היותה של העיר מקור למתכות יקרות מופיע בכתבים מהמאות ה-8 עד ה-10 לפני הספירה. כמו כן ממצאים במקום מוכיחים כי במאות ה2 וה-3 לפני הספירה אוכלס האזור על ידי הקלטים.

הכרייה באזור שטיאווניצה הפכה מרכזית ומשמעותית רק בימי הביניים והאזור כולו נקרא "ארץ הכורים". המכרות שפעלו באיזור היו עשירים בכסף ועל כן קיבלה העיר את הכינוי: "עיר הכסף".

העיר שיחקה תפקיד חשוב ומרכזי החל מהמאה ה-13 כאשר ניתנו לה הזכויות וההטבות להיות עיר חופשית מטעם מלך האימפריה ההונגרית והיוותה מקור חשוב למתכות היקרות.

עם השנים, התפתחה העיר עד מאוד והייתה העיר השלישית בגודלה בממלכת הונגריה. בנוסף לכך, הפכה העיר בהדרגה למרכז המכרות הגדול ביותר בממלכת האבסבורג במאה ה-18. בשנים שבין 1790 ל-1863 הוצאו מהמכרות לא פחות מ-490 טונות של כסף וכ-11 טונות של זהב.

עושרה הרב של העיר וסביבותיה הפכו אותה למטרה מועדפת. בתקופה של המאבקים המתמשכים עם העות'מניים, כיוונו התורכים את עוצמתם בכדי לכבוש את העיר. בשל האיום הממשי נבנו ביצורים מזויינים סביבות העיר וכן שתי טירות מבוצרות.

בשל העיסוק הרב בכרייה, החל לפעול בעיר בשנת 1735 בית ספר לכורים, זהו המוסד העתיק ביותר מסוגו בכול האימפריה ההונגרית. ב-1762 הפך בית הספר לאקדמיה לכורים, הראשונה מסוגה בעולם.

במאות ה-19 וה-20 הלכה ודעכה הפעילות במכרות עד לסגירתו של המכרה האחרון שפעל באזור ב-2001.

העיר נשתמרה באופן מרשים, ובעיר העתיקה שלה ניתן למצוא מבנים עוד מימי הביניים. בשל ההיסטוריה של העיר ושימורה הנהדר נכנסה לרשימת אתרי המורשת של אונסק"ו בשנת 1993.

סרטון התדמית של העיר: